כל כיוון הוא מותג ואתר פורטפוליו שלם, עם התמונות של רז. לכל קהל שני כיוונים שונים, ובסוף שלושה אתרים שמחברים קהלים קרובים. כדאי לבדוק איזה עולם מרגיש כמו רז, ופחות איזה אתר יצא הכי יפה.
שפת שלט מוזיאון: כל הדפס מגיע עם שלט קיר שקט, מספר מהדורה, נייר ומידות.
איפה זה יכול להיכשל: הקפדה על הפורמט עלולה להרגיש קרה ומוסדית מדי לקונה שמחפש משהו חם לבית.
ההדפסים יוצאים מקופסת נייר צילום: פס ניסוי בפתח, גדלים כמו מדבקת קופסה וגלויה כמוצר הכניסה.
איפה זה יכול להיכשל: הרמז לחדר החושך נשען על נוסטלגיה ועלול להרגיש כמו גימיק אם הצילומים עצמם לא יהיו בחזית.
האתר כספר צילום: תמונה אחת בכל כפולה, שוליים לבנים רחבים, מספרי לוחות, שקט מוחלט.
איפה זה יכול להיכשל: הקצב האיטי והשקט עלולים להרגיש ריקים למי שמחפש מידע מהר, והרבה גלילה לפני שמגיעים ליצירת קשר.
הארכיון עצמו כאתר: דפי מגע, ועיגול אדום בעיפרון שומן על הפריים שנבחר. מספרי פריים ורולים הם הניווט.
איפה זה יכול להיכשל: הגריד הצפוף והפריימים הקטנים עלולים להעמיס ולהקטין כל תמונה, והעיגול תלוי ב־JS.
לוח קאסטינג של הפקות: פולארואידים מוצמדים בגריד עם כיתובי יד, וכפתור ברור לתיאום צילום.
איפה זה יכול להיכשל: המראה המשחקי של הפולארואידים עלול להרגיש קליל מדי למותג יוקרה.
כפולה של מגזין אופנה: טיפוגרפיה גדולה, גריד קשוח ומספרי עמודים, והסדרות מסודרות כמו סיפור אופנה.
איפה זה יכול להיכשל: הטיפוגרפיה הרועשת עלולה להתחרות בתמונות, שהן כאן העיקר.
הצילום כטקס שקט: שלושה צעדים רגועים, ואת האדם שמולך בלי למהר.
איפה זה יכול להיכשל: הרכות עלולה להרגיש מנומנמת ולהסתיר את הכוח הגולמי של הצילום של רז.
העיר היא הסטודיו: אור יום קשה של תל אביב, שלטי רחוב כתוויות, ופורטרט כמו שאת.ה נראה באמת.
איפה זה יכול להיכשל: הישירות והאור הקשה עלולים להפחיד מי שמחפש פורטרט מחמיא ונעים.
האתר הוא אלבום משפחתי: כל תמונה מודבקת בפינות צילום, עם שורה בכתב יד מתחתיה, ועמוד אחרי עמוד בקצב שקט.
איפה זה יכול להיכשל: אלבום שקט עלול להרגיש מתוק או נוסטלגי מדי ולהסתיר שמדובר בצלם עם עין חדה, ולא באלבום סבתא.
האתר הוא הקופסה שכל משפחה מחזיקה: הדפסות ופולארויד פזורים קצת באלכסון, ולחיצה על תמונה מרימה אותה ומיישרת.
איפה זה יכול להיכשל: הפיזור והנטייה עלולים להרגיש מבולגנים או כמו אפקט, ובמסכים קטנים התמונות עלולות להיחתך או להתנגש.
הצלם שעומד קרוב לפעולה, כמו בסדרת האגרוף: חיתוכים הדוקים, טיפוגרפיה שחורה כבדה וצבע אחד קשה, בשביל תמונות עיתונות, עטיפות והופעות.
איפה זה יכול להיכשל: האנרגיה הגבוהה והאדום עלולים להרגיש אגרסיביים מדי ללהקות אקוסטיות ושקטות, וזה מרחיק מהשקט שרז ביקש.
יומן סיבוב על רול פילם: הפריימים מסודרים כציר זמן עם כיתוב קצר של תאריך ועיר, כך שהלהקה מקבלת סיפור ולא רק תמונות.
איפה זה יכול להיכשל: אם הלהקה לא יוצאת לסיבוב, הציר והכיתובים הופכים לקישוט, והמבנה צריך תמונות ותאריכים אמיתיים כדי להחזיק.
תערוכה שאפשר ללכת בה, וכל עבודה על הקיר אפשר לקחת הביתה כהדפס, עם נקודה אדומה כמו בגלריה.
איפה זה יכול להיכשל: שני הדלתות עלולות להרגיש כמו שני אתרים, ושקט מדי עלול להיראות ריק לאדם שמחפש הדפס מהר.
אתר של צלם עובד: הסדרות מוצגות כתיקי עבודה, ודרך ברורה אחת להזמין צילום, בלי מחירים על הדף.
איפה זה יכול להיכשל: בלי לקוחות מוכרים על הדף האתר עלול להרגיש כמו הצעה ולא כמו הוכחה, והמסלול הכפול (מותגים ומוזיקאים) עלול להתערבב.
אתר אחד שבו בוחרים מי מגיע לצילום (אחד, שניים או משפחה), ובסוף יוצאים עם הדפסות ופולארואידים ביד.
איפה זה יכול להיכשל: בלי צילומי זוגות ומשפחות אמיתיים מרובים הדף נשען על מעט תמונות, ובחירה בשלוש דלתות עלולה להרגיש כמו טופס אם הטקסט לא חם מספיק.